Commentary for I Samuel 26:17
וַיַּכֵּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶת־ק֣וֹל דָּוִ֔ד וַיֹּ֕אמֶר הֲקוֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד קוֹלִ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
And Saul knew David’s voice, and said: ‘Is this thy voice, my son David?’ And David said: ‘It is my voice, my lord, O king.’
אברבנאל
ויכר שאול את קול דוד וגו'. כאשר שמע שאול דברי דוד הכיר את קול דבריו, עם היות שאבנר לא הכירו ואמר מי אתה קראת אל המלך שיורה שלא הכירו, ואמר שאול אתה זה בני דוד, וקראו בנו לפי שעשה עמו שתי פעמים מעשה הבן העובד אותו (יח) ודוד הוכיחו למה היה רודף אחרי עבדו, כי העבד הוא מצטרף עם האדון וראוי שיעבדהו, לא שהאדון ירדוף אחריו להשמידו, כל שכן אם אין בידו חטא ורעה, (יט) ואמר דוד אם השם הסיתך בי, רוצה לומר אם היה זה מסבה מהאל יתברך אעשה לפניו מנחה ונסך כדי שיכפר חטאתי וירצה לי שתסיר מעלי שנאתך, ואם בני אדם הם המסיתים אותך בי ארורים יהיו לפני השם כי גרשוני מהסתפח בנחלת השם, ואמר זה על שאול וביתו שהיה נחלת השם מלכותו, או אמר זה על מיכל וביתו, כאמרו (משלי י"ט י"ד) בית והון נחלת אבות ומהשם אשה משכלת. או אמרו על ארץ ישראל כלה, כי יצטרך לברוח ממנה וללכת ולשבת בארץ האויבים, ויהיה זה כאלו הם מסבבים ואומרים לו ללכת לעבוד אלקים אחרים, ואמרו חכמינו ז"ל כל היוצא לחוצה לארץ כאלו עובד ע"ז והוכיחוהו מזה בסוף מסכת כתובות (פרק י"ג ק"י ע"ב):
Ask RabbiBookmarkShareCopy